איתור מוקדם וסימנים ראשוניים

אובדן שמיעה מתרחש לרוב בהדרגה, ולכן קל שלא לשים לב לסימנים המוקדמים. ירידה קלה בשמיעה עשויה להוביל לקושי בהבנת דיבור, אבדן צלילים מסויימים ואף תחושה של בידוד חברתי.

איך ניתן לדעת אם יש לך ליקוי שמיעה? תסמיני אובדן שמיעה תלויים בסוג ובחומרה. יש סימנים מוקדמים לכך שאולי השמיעה שלך לא במיטבה, אך רק אודיולוג מוסמך יכול לומר לך בוודאות.

 

בדיקות סקר (יילודים, מערכת החינוך, מקום העבודה)
 

ב-15 שנה האחרונות חלה התפתחות בתחום האבחון והטיפול. פריצת הדרך האדירה הייתה באמצע שנות ה- 90 כאשר פיתוחים טכנולוגיים אפשרו איתור מוקדם של לקויות שמיעה עוד בינקות. כיום במדינת ישראל, בזכות פרוטוקול סינון שקבע משרד הבריאות המבוצעת בבתי החולים בסמוך ללידה, ניתן לאתר יילודים הנמצאים בסיכון גבוה לבעיה בשמיעה.

הפרוטוקול כולל בדיקת הדים כוכליארים (OAE) ובמקרה הצורך גם בדיקת ABR  אוטומטית, שמטרתם לסנן את היילודים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לקיומה של לקות שמיעה.

במידה והיילוד נכשל בבדיקת הסינון יהיה צורך במעקב ובבירור מקיף ואף במידת הצורך להתחיל בתהליך השיקום כבר שבועות ספורים. 

 

הדים קוכליארים (OAE)

בבדיקה זו משמיעים צליל בעוצמה ובתדר מסוים באמצעות רמקול הנמצא בתעלת השמע.

הצליל עובר תהליך הגברה מורכב ובעקבות הפעילות הפיזיולוגית באוזן הפנימית, נוצרים הדים החוזרים חזרה אל תעלת השמע אותם אפשר לקלוט ולמדוד. הבדיקה נחשבת בדיקה אובייקטיבית, ומשמשת למספר יישמוים קליניים לילדים סינון ילודים, מתן מידע משלים בבדיקת תינוק/ ילד, עוזר בביצוע אבחנה מבדלת, מסייעת בבדיקת ילדים עם בעיות נוספות.

במבוגרים היישומים הקליניים הם גילוי של מחלות באוזן הפנימית ואימות בדיקות שמיעה רגילות.

 

בדיקת סינון שמיעה אודיומטרית

המתבצעת באמצעות אודיומטר נייד, אינה רגישה ומדויקת כמו בדיקת שמיעה בתא אקוסטי, אלא כלי מהיר, פשוט להפעלה, וזול, הרגיש מספיק כדי לאתר ליקוי שמיעה פוטנציאלי.

ניתן לבצע את הבדיקה בקלות ובמהירות בחדר שקט באמצעות אודיומטר נייד. הציון שניתן הוא עובר/לא עובר ולא ניתן להצביע על מידת הירידה בשמיעה או מקורה. 

 

בדיקות סקר שמיעתי

נפוצות מאוד גם במוסדות החינוך, כאשר המטרה היא לאתר ילדים עם ירידה בשמיעה הנצפית בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, גם במפעלים בהם העובדים חשופים לרעש מזיק, יש מקום לעקוב אחר מצב השמיעה על ידי בדיקות סקר תקופתיות וזאת על מנת לנטר ולוודא כי העובדים שומרים על גיהות תעסוקתית.  

כל הבדיקות הנ"ל מבוצעות על ידי קלינאי תקשורת מוסמכים ומהוות בדיקות משלימות לבדיקת השמיעה. הבדיקה הינה בדיקה חשובה וחיונית לביצוע הערכה שמיעתית מקיפה. 

 

כמה טוב אתה שומע?

10 שאלות פשוטות שיסייעו לך להעריך את מצב השמיעה שלך. 
אם ענית בחיוב על 3 שאלות ויותר, אנו ממליצים לך להמשיך לקרוא על המשך הבירור והטיפול בירידת השמיעה שלך.

• האם נתבקשת על ידי הסובבים אותך להחליש את הטלוויזיה או הרדיו?    כן  לא
• האם קשה לך להבין כאשר מישהו מדבר בשקט או לוחש?    כן    לא
• האם קשה לך לשמוע שיחות בטלפון?   כן   לא
• האם קשה לך לשמוע צלילים בעלי טונים גובהים (כגון מוזיקה, ציפורים או ילדים)?   כן   לא
• האם קשה לך לזהות את הכיוון ממנו מגיע הקול? למשל מאיזה כיוון מתקרבת מכונית?   כן   לא
• האם יש לך תחושה שהאנשים סביבך ממלמלים ואינם מדברים ברור?   כן   לא
• האם קשה לך לעקוב אחר שיחה בסביבה רועשת כדוגמת מסעדה?   כן   לא
• האם מעירים לך על כך שצריך לחזור על כל משפט פעמיים כאשר משוחחים אתך?   כן   לא
• האם את/ה יוצא/ת פחות מהבית משום שאת/ה מתקשה לנהל שיחות ולעקוב אחר הנאמר?   כן   לא
• האם קשה לך להבין את הנאמר כאשר מישהו מדבר אתך מאחור או מהצד?   כן   לא
  ​

התחלת בירור
ענית על 3 שאלות או אפילו יותר וכנראה שאשתך צודקת, ביצעת בדיקת סקר שמיעתי בעבודה והודגמה ירידה בשמיעה, שוחחת עם קרוב משפחה בנושא או אפילו השתתפת ביום עיון בנושא לקויות שמיעה. מה הצעד הבא? הידעת שעל פי הסטטיסטיקה עוברות 7 שנים מרגע הופעת החשד הראשוני ועד לפניה הראשונית לטיפול? 7 שנים! 7 שנים של איכות חיים ירודה.
הצעד הראשון הוא אכן לפנות לרופא אף, אוזן וגרון. סביר להניח, שאם בדיקתו של הרופא לא מעלה סיבה נראית לעין כמו פקק שעווה או דלקת הניתנת לפתרון יחסית מידי, הרופא יצייד אותך בהפניה לבדיקה במכון שמיעה ודיבור. בדיקת השמיעה בתא אקוסטי ובדיקות נוספות כמו טימפנומטריה אשר יספקו תמונה ברורה יותר באשר למקור הבעיה. 

במידת הצורך ישלח הרופא המטפל את המטופל לייעוץ אצל קלינאי/ת תקשורת. 
בפגישת הייעוץ, המתבצעת לאחר בדיקת שמיעה, ייתן קלינאי/ת התקשורת מידע לגבי סוג הליקוי בשמיעה ודרגתו ולגבי מכשירי השמיעה המתאימים ביותר. במדטכניקה אורתופון  הייעוצים ניתנים ללא תשלום או התחייבות מצד המטופל. חשוב לציין כי מכשירי השמיעה הדיגיטליים הקיימים היום נותנים מענה מצוין לבעיות השמיעה אך חלק חשוב מתהליך ההסתגלות למכשירים וליכולת להפיק מהם תועלת תלוי במידת הנכונות של האדם להשתמש במכשירים באופן קבוע ורציף ובמידת ההכרה שלו בצורך שבשימוש במכשירי שמיעה. ככל שיש מודעות גדולה יותר לנחיצות מכשירי השמיעה והשימוש בהם יהיה קבוע ויומיומי ההסתגלות תהיה מהירה וטובה יותר והתועלת תגדל.