סימנים לירידה בשמיעה בקרב מבוגרים

ירידה בשמיעה היא אחת ההפרעות החושיות השכיחות בקרב מבוגרים.

בניגוד לאיבוד שמיעה פתאומי, ירידה בשמיעה הקשורה לגיל מתרחשת ברוב המקרים בצורה הדרגתית, ולכן לא פעם המטופל אינו שם לב לפגיעה שחלה ביכולת השמיעה שלו.

איתור מוקדם של הבעיה ומתן מענה מותאם לצרכי המטופל הם קריטיים במניעת הידרדרות נוספת בתפקוד השמיעתי ובשמירה על איכות חייו של המטופל.

כ-65% מבני ה-70 ומעלה סובלים מירידה בשמיעה

מאמר שסקר את השכיחות של ירידה בשמיעה בקרב למעלה מ-15,000 איש בגילאי 20 ומעלה בארה"ב לאורך כ-20 שנה, מצא כי שכיחותה של ירידה בשמיעה בקרב מבוגרים בגילאי 20-69 עמדה על 14.9% ואילו בקרב בני 70 ומעלה כ-65% נמצאו כסובלים מירידה בשמיעה.

מהם הגורמים לירידה בשמיעה בקרב מבוגרים?

הגורם העיקרי לירידה בשמיעה בקרב מבוגרים הוא תהליך ההזדקנות הטבעי אותו אנו חווים עם השנים, המוביל לפגיעה בתאי השערה בשבלול השמע, הנמצא באוזן הפנימית.

עם זאת, קיימים מספר גורמים נוספים שעלולים להוביל לירידה בשמיעה, ביניהם:

  • גנטיקה – לירידה בשמיעה ישנו מרכיב תורשתי
  • חשיפה לרעשים חזקים
  • קיימות מספר תרופות שנטילתן עלולה לגרום לירידה בשמיעה וביניהן גנטמיצין, אספירין, פוסיד וגם תרופות כימותרפיות
  • עישון - מחקר שביצעה ההסתדרות הרפואית בישראל בקרב למעלה מ- 13,000 גברים, מצא ירידה משמעותית יותר בשמיעה בקרב מעשנים בהווה או בעבר
  • מחלות כרוניות כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם
  • גידולים על עצב השמיעה

מהם הסימנים שעלולים להעיד על ירידה בשמיעה?

ישנם מספר סימנים, שהאדם או הסביבה הקרובה לו שמים לב אליהם, וקיומם עלול להצביע על ירידה בשמיעה:

  • קושי לנהל שיחה בסביבה רועשת
  • קושי לנהל שיחה בטלפון
  • בקשות חוזרות מהאדם עמו אנו משוחחים לחזור על דבריו
  • הרגשה שכולם סביבנו 'ממלמלים' – כאשר אנחנו שומעים את דברי האחרים שסביבנו כמלמול או כדברים שנאמרים ממרחק רב
  • הגברת עוצמת השמע בטלוויזיה או ברדיו, לעוצמה שנחשבת לגבוהה מהרגיל עבור רוב האוכלוסייה
  • במצבים של ירידה חמורה בשמיעה ייתכן אף שהאדם לא יוכל להבין כלל את דבריו של האדם עמו הוא משוחח, ואף יתקשה לזהות קולות וצלילים חזקים (צופר מכונית, אזעקה וכו'), דבר העלול להציב סכנה ממשית לחייו.
  • מאמץ שמיעתי - כאשר נדרשים מהאדם מאמץ וקשב מוגברים על מנת להשתתף בשיחה. מאמץ מוגבר עלול להוביל לעייפות ולעיתים אף הימנעות מפעילויות ומסיטואציות חברתיות.

מהי החשיבות של גילוי מוקדם של ירידה בשמיעה?

לאבחון מוקדם של ירידה בשמיעה ישנה השפעה רבה על היכולת להעניק למטופל פתרון שמותאם לצרכיו ויאפשר לו לשמוע טוב יותר.

כמו כן, אבחון מוקדם של ירידה בשמיעה הוא קריטי למניעת הידרדרות באיכות החיים של המטופל וביכולת שלו לתקשר עם הסביבה.

חוש השמיעה שלנו הוא אחד החושים החשובים ביצירת תקשורת עם הסובבים אותנו. הקושי לתקשר עם אדם ששמיעתו לקויה יכול להיות לנטל של ממש עבור בני המשפחה והמעגל החברתי הקרוב של האדם, ולהוביל לתסכול עבור המטופל והסובבים אותו.

מחקרים שונים שבוצעו לאורך השנים מצאו קשר בין אבדן שמיעה לבין ירידה באינטראקציה חברתית עם הסביבה.

סקירת מחקרים  שתוצאותיה פורסמו בשנת 2021 מצאה קשר בין אבדן שמיעה לסיכון גבוה יותר של תחושת בדידות ובידוד חברתי.

סקירת מחקרים  נוספת, שתוצאותיה פורסמו בשנת 2012, מצאה שרק 39% ממטופלים הסובלים מאבדן שמיעה סבורים שאיכות החיים שלהם מצוינת, לעומת 68% מאלו שאינם סובלים מירידה בשמיעה. כמו כן, בסקירה נמצא שכשליש מהסובלים מאבדן שמיעה דיווחו על בריאות בינונית או ירודה, ובאופן כללי הפגינו שביעות רצון נמוכה יותר מחייהם, לעומת 9% בלבד בקרב אלו שאינם סובלים מאבדן שמיעה.

לירידה בשמיעה שאינה מטופלת עלולות להיות גם השלכות על יכולת התפקוד הקוגניטיבית של המטופל. כך, מחקרים מצאו קשר בין ירידה בשמיעה לבין הדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי ודמנציה.

מתי מומלץ לפנות לבירור רפואי?

אם יש לך חשד שאת/ה או אחד מבני משפחתך חווה ירידה בשמיעה, כדאי לפנות לרופא א.א.ג, שיוכל לבצע בדיקה ראשונית ולהפנות אותך במידת הצורך להמשך בירור רפואי.

כיצד מאבחנים ירידה בשמיעה בקרב מבוגרים?

תהליך האבחון מתחיל כאמור בפנייה לרופא א.א.ג. לפי הצורך, ייתכן שהרופא יפנה אותך לביצוע בדיקות שמיעה. הבדיקה הראשונית שמבוצעת ברוב המקרים כאשר קיים חשד לירידה בשמיעה היא בדיקת שמיעה התנהגותית. מדובר בבדיקה שבוחנת את יכולת המטופל לשמוע צלילים בתדרים שונים, וכן להבין דיבור. הבדיקה מתבצעת בחדר שקט המנטרל רעשי רקע,

באמצעות שימוש באזניות המחוברות לאודיומטר – מכשיר שמשמיע צלילים בעוצמות ובתדרים שונים.

התאמת שיקום שמיעה

במידה ותוצאות הבדיקה מצביעות על קיומה של ירידה בשמיעה, ההמלצה היא לקבוע פגישת ייעוץ עם קלינאי תקשורת במכון שמיעה. בפגישה קלינאי התקשורת יברר מול המטופל כיצד מתבטאת הירידה בשמיעה ומהם הצרכים השמיעתיים של המטופל בחיי היום-יום שלו. לאחר קבלת המידע הרפואי הרלוונטי, יוכל קלינאי התקשורת להציע למטופל מכשירי שמיעה או אביזרי עזר לשמיעה שיתאימו לצרכיו.

שאלות נפוצות

מכיוון שתהליך הירידה בשמיעה הוא הדרגתי וברוב המקרים אינו קורה באופן חד ופתאומי, פעמים רבות דווקא הסביבה היא זו ששמה לב לירידה בשמיעה, ולא האדם עצמו. לכן, אם אחד מבני המשפחה סבור שחלה ירידה בשמיעה שלך, ההמלצה היא לפנות לרופא א.א.ג לבירור.
אם את/ה חווה את הדברים שנאמרים בסביבתך כ"מלמול" או כמילים חסרות פשר, ייתכן שהדבר מעיד על ירידה בשמיעה.
בקרב מבוגרים בגילאי 60 ומעלה, וכן בקרב מטופלים שאובחנו בעבר כסובלים מירידה בשמיעה, מומלץ להגיע לבדיקת שמיעה תקופתית אחת לשנה. מתחת לגיל 60 ניתן להיבדק אחת למספר שנים, או לפי הצורך, כשאת/ה או הסביבה שלך סבורים שיש צורך להיבדק.
הימנעות מהרכבת מכשיר שמיעה, כאשר מאובחנת ירידה בשמיעה, עלולה להוביל לירידה בתפקוד השמיעתי ולקושי לשקם את השמיעה בעתיד.
תלוי בגורם לירידה בשמיעה. כאשר הירידה בשמיעה נובעת מפגיעה באחד מאיברי האוזן הפנימית, או בעצבים, מדובר בבעיה כרונית שלא ניתנת לריפוי. עם זאת, שיקום שמיעתי, באמצעות מכשיר שמיעה המותאם לצרכי המטופל, מאפשר לקיים אורח חיים מלא, באיכות חיים טובה.
טנטון הוא אחד הסימנים שעלול להצביע על קיומה של ירידה בשמיעה. במקרה שאת/ה חווה צפצופים או צלצולים באוזניים, מומלץ לפנות לרופא א.א.ג לצורך בירור רפואי.
לקבלת ייעוץ מקצועי ע"י קלינאי תקשורת מוסמך
חינם וללא התחייבות

מדטכניקה אורתופון – מומחים לשמיעה!
כל פתרונות השמיעה תחת קורת גג אחת, מכשירי שמיעה, שתלי שמיעה ושבלול, נגישות שמע ועוד רבים אחרים.
מדטכניקה אורתופון הינה החברה היחידה שזכתה במכרזי כל 4 קופות החולים, משרד הביטחון ומשרד הבריאות- להתאמת מכשירי שמיעה לילדים ומבוגרים בכל הגילאים.

s